25.8.2010

מוישה – סיפור הודי

אחד הדברים המיוחדים בהודו זה ההתגלגלות של סיפור
אם בישראל כולם מכירים את כולם - אז זה בטח המצאה הודית
איך שלא תגלגל את זה - כל דבר מקושר לנושא אחר, - וזה לא פשוט במדינה כ"כ גדולה
אם ישאל זה ארץ הקודש - אז הודו זה ארץ הפלאות, שילוב לא יאומן של "עליסה בארץ הפלאות", "אלף לילה ולילה" ו"ארץ עוץ"

פרק א'
את מוישה פגשתי לראשונה בקוג'ראו
ישבתי ב"דבה" ושתיתי תה
למי שלא מכיר - זבה זה דוכן למכירת מזון שבדרך כלל מתמחה במוצר אחד
פה זה תה , ויושבים על ספסל על המדרכה ונהנים מתה שעולה 20-40 אגורות ויודעים שאין כל סיכוי למצא כזה תה טוב בישראל



אז למה מצלמים בכלל כזה מקום? למזכרת
לזכור את המקום שבה נהנת מהתה
ולפעמים לזכור את המקום שבו קבלת קילקול קיבה ושלשלת שבועיים
או קיבלת הרפס בפה ולא נפטרת ממנו חצי שנה
אבל לזכור צריך - לכן אנחנו מצלמים
אז באמצע הכף נישמע טרטור אופנוע וממול במוסך נעצר אופנוע יפה כחול עם אחד "מוישה" עליו
אין יודעים שזה "מוישה" - טוב - ישראלים אפשר לזהות די מהר אם כי לפעמים האוסטרלים דומים להם
שרקתי לו (ישראלים לא?) וכשהיסתובב - ניפנפתי לו להזמנה לבוא לשבת איתנו (ישראלים אפפעם לא יושבים לבד, תמיד מוצאים חברה)
שם את האופנוע במוסך, ובא לשבת , הזמנתי לו תה
?-מה שמך
משה (ידעתי)
מה אתה עושה באזור?
- קנתי אופנוע בוארנסי מאיזה בחור נחמד ואמין (עוד נגיע לבחור הזה), אני נוסע לדלהי,יש לי בעיה עם האופנוע ואפאחד לא מצליח לתפור אותה , היתי כבר ב3 מוסכים, הוא נסע - ואחרי 500 מטר ניכבה, בקוצי הצלחתי להגיע איתו לפה , רוב הדרך דחפתי אותו בידים מקצה העיר,
- יש לך רשיון הרבה זמן? כמה זמן יש לך אופנוע בארץ ?
- מה? צריך רישיון? לא יודע, פעם ראשונה שאני רוכב על אופנוע
הפסקה קלה, לגימה,
אני חושב לעצמי -
הבנאדם התחרפן - לרכב על אופנוע בהודו זה תמיד סכנת חיים, לנהוג בדלהי לא על טנק זה טרוף, הבנדם עם אופנוע חדש (האופנוע מתקופת מלחמת העולם השניה לי-אנפילד תוצרת הודו שאפאחד לא יודע מה היסטוריה שלו - ועדיף לא לדעת) שמעולם לא רכב על אופנוע לפני כן מנסה להגיע איתו לדלהי!
- למה לדלהי? אני מנסה לשכנע אותו שעדיף למידבר (ולהתנגש בגמל ולא לדלהי להתנגש במשאית) או לכל מקום אחר מלבד דלהי
- אמא שלי צריכה להגיע לשם, היא דתיה, אני רוצה להעביר את השבת איתה שם בבית חבד ומשם להמשיך איתה לאגרה ולראג'סטאן
- רגע - אתה מתכון להרכיב אותה על האופנוע לאגרה ולראג'סטאן ???
- כן, זה אופנוע טוב, אתה מכיר מקום להחנות את האופנוע ליד בית חבד ושלא יגנבו אותו
הבנאדם מופרע לגמרי, אופנוע טוב עם תקלה שאפאחד לא מצליח לפתור ,
- שיהיה לך בהצלחה, לא, לא מכיר מקום כזה , שאל את הרבי בבית חבד - בטח הוא מכיר (בטח יש לו איזה תפילה שיכול לעזור לך או שלפחות יתן לך "תפילת הדרך"), התה עלי, להתראות.

פרק ב'
דלהי - בית חב"ד
שלום - הגיע לפה אחד בשם משה? עם אופנוע ואמא שלו?
לא הגיע? רק צילצל ואמר שיגיע בעתיד?
טוב

פרק ג'
פושקר - ליד "העין השלישית" - הגסט האוס של מיכל וראוי – מקום המפגש של כל הישראלים, תמיד תמצא שם מישהוא מוכר, אפילו תוכל להחליף ספרים בעיברית, לשתות קפה אמיתי, פיתות אמיתיות – ישראל הקטנה,



מעבירים את היום בעיסוקים חשובים
מה לאכול לארוחת בוקר - סלט או חביתה?
בערב נשחק טקי או נלך למסעדה?
מתי הולכים לבית חבד לשמוע שעור תניה?
היום נטפס לבית-התפילה על ההר המזרחי או למערבי?
בקיצור - אחרי יומיים אתה מתחיל לטפס על הקירות משעמום - או מוצא לך תעסוקה שבישראל לא היתה חולם עליה
קורס צורפות, לימוד נגינה בסיטאר, קורס בישול, טיול לגן החיות הפתוח שליד העיר - קופים טווסים פרות וכלבים
ומי מגיע?
נכון – מוישה
על האופנוע שלו – בנסיעה
- שלום משה, מה נשמע? אני חייב לצלם אותך כך כשאתה ליד האופנוע



הכל טוב?
אמא שלך הגיע?
- בטח - אבל אחרי שהרכבתי אותה לאגרה היא פתאום החליטה שזה מסוכן מידי והיא תגיע לפה באוטובוס עוד כמה שעות
(לפחות לא כל המשפחה מטורפת)
מה היתה הבעיה עם האופנוע בקוג'ראו?
הא - לא תאמין, רק במוסך הרביעי גילו שהבעיה היא שלא היה דלק במיכל
(אני דוקא כן מאמין)
עכשיו הכל בסדר?
- כן - אני מתכון להמשיך איתו לדרום הודו, לחזור דרך בומביי ולמכור אותו איפה שהוא במחיר טוב לפני החזרה לארץ
- שיהיה בהצלחה
- הבחור שקניתי ממנו את האופנוע (עוד נגיע אליו) אמר שאני יכול לקבל עליו יותר ממה ששילמתי - יהיה טיול חינם
טוב נתראה כבר בבית חבד בקבלת שבת.

פרק ג'
-וראנסי
לורנסי באים מאחת משתי סיבות TO LEARN OR TO BURN
אני באתי ללמוד
זוכרים את פרק ב – פושקר?
אז היתי שם לפני שנה , ואחרי שטיפסתי קצת על הקירות החלטתי ללכת ללמוד שם מוסיקה
הגעתי ל"בה"ס" "ראג'פוטנה מיוזיק סקול" ולמדתי שבוע, נדבקתי בחידק של הסיטאר, וחזרתי עם אחד לארץ.



הפעם חלק נכבד מהטיול היה מוקדש לקנית סיטאר חדש (קניתי) וללמוד נגינה(למדתי)
ולימוד נגינה בסיטאר זה בפרוש ורנסי
אז בהתחלה התלבטתי איך אמצא מורה לסיטר בעיר הגדולה
וכשהגעתי ראיתי על כל קיר שני מודעה על בתי ספר ומורים לסיטאר
וכך הגעתי ל"פרדייס סקול אוף מיוזיק" כאשר עוד בפושקר מישהוא המליץ לי עליו ועל אחד המורים
אבל לא התאים לי המתכונת שם- ובבית חבד פתאום מישהיא אמרה שיש לה המלצות על אחד "אטול" שמוכר כלים מוזיקליים וכדאי להפגש איתו כי הוא "אמין ונחמד"
אז הלכתי להפגש איתו בביתו שנימצא ליד "אבי מורנסי" שמוכר בדים וכלי וכיסויי מיטה ומדבר עיברית יותר טוב מעולה חדש שנימצא 10 שנים בארץ וזה לא רחוק מה "מיין גהת" ואין בעיה למצוא אותו רק שצריך ללכת בסימטאות צפופות - אבל נחמדות
לפעמים מוצאים בהם גם כל מיני חפצי קודש



אני לא ארחיב את הדיבור על הלימוד - למרות שאני כן ממליץ על פגישה עם אטול למי שמתעניין במוזיקה הודית, כי אטול באמת מקושר לכל מי שצריך ויכול למצא לכל אחד כלי טוב ומורה מתאים, בעצם הוא יכול למצא לכל אחד כל דבר, החל ממלון דרך מוזיקה וכלה ב- טוב, תיכף נגיע לזה,

איך אומרים-
מפה-לשם נהינו חברים
ומפה לשם אני מספר לו שאני צלם
ומפה לשם הוא מנסה להרשים אותי בתמונת מתנה שקיבל
איך לא? -
מאחד שהוא סידר לו את האופנוע
אחד בשם מוישה - גם ישראלי
ומראה לי את התמונה הזאת-



אז אם אתם מכירים את מוישה (בפינה הימינית תחתונה בתמונה)- מסרו לו בקשה ד"ש חם ממני
ואני מקוה שהנסיעה שלו הסתימה בשלום.

עוד צילומים מהודו