אחת הנקודות השונות במהותן בין צילום פילם לצילום דיגיטלי היא נושא הטיפול בתמונה לאחר הצילום,
ברוב המיקרים תהליך הצילום בפילם הסתיים עם הלחיצה על כפתור הסגר,
במיקרים מסוימים הצלם גם פיתח את הסרטים, ולפעמים גם הדפיס אותם, אבל רוב ההחלטות החשובות התקבלו עוד לפני הצילום, כגון - בחירת הסרטף צילום עם או ללא פילטרים, צילום שחל"ב צבע או שקופיות, וגם החלטות לגבי געמור התמונה - כגון סוג הפיתוח , סוג הניר להדפסה וכדומה,
ברוב המקרים הצלם פשוט הלך לחנות, קנה סרט צילום פופולארי, צילום, מסר את הסרט לפיתוח עם הוראות שבדרך כלל התיחסו רק לשאלת ניר מבריק - כן או לא, ושאלת הגודל להדפסה - וקיבל תמונות, - ללא כל מעורבות בתהליך ההדפסה,
בניואנסים הקטנים של גוון, קונטרסט וכהות טפלה המעבדה,
כיום בחלק גדול מאוד מהמקרים - גם צלם חובב מטפל בעצמו בתמונות בעזרת תוכנה לעיבוד תמונה, ברוב המיקרים התמונה כלל לא מגיעה להדפסה אלא מועלת לאינטרנט או מוצגת בבית על המחשב או על צג הטלויזיה,
למעשה הצלם הפך למעין אומן בין-תחומי, גרפיקאי, מפיק, לפעמים גם סקנריסט, ותמיד - למבקר אומנות,
כהשלכה של פעילות זאת אצל הצלמים החובבים, גם צלמים "רציניים" ומקצועיים נכנסו לנעליים של "צלם-מעבד-מפיק-גרפיקאי" בין אם כדי לחסוך כסף ובין אם כדי לחסוך זמן,
אם בעבר היה שיתוף פעולה מקצועי מלא בין לקוח, פרסומאי, גרפיקאי, צלם, סקנריסט ובית-דפוס, כיום ברוב המיקרים הצלם לוקח על עצמו חלק גדול מהעבודות - וזאת ללא כל הכשרה מקצועית מתאימה,
ברוב המיקרים מי שנפגע מזה הם הצלמים עצמם, וזאת כיון שלקוחות שהם כן מקצועיים לא מוכנים לקבל פעמיים תוצאה לא מקצועית, מצד שני לקוחות מסויימים יקחו צלם לא מקצועי בכונה לשלום לו פחות ולקצץ בהוצאות, נוצר מצב שצלמים שמוכנים להיות "כולבויניקים" גוזלים פרנסה מצלמים כן מקצועיים, אבל לאורך זמן הם לא יכולים להעלות דרישות הכספיות גבוהות יותר - כיון שתמיד ימצא "חאפר" שיעשה עבודה גרועה במחיר זול,
האפשרות היחידה כנראה של צלמים שרואים עצמם כמקצועיים או כ"רציניים" זה להתחיל להתמחות במקצועות הקפיים, ובמקום להשקיע זמן בלימוד "איזה מצלמה טובה יותר" להתחיל להשקיע ב-"איך עם אותו ציוד אני מגיש עבודה טובה יותר"
נושאים כמו - התאמת צבעים, טיפוגרפיה, הבאה לדפוס, גרפיקה, עיצוב, חיוניים היום לצלם מקצועי בדיוק כמו אופטיקה, קומפוזיציה, ומדידת אור, ובמירים רבים מתקלתי בתמונות טובות שהעיבוד של הצלם פשוט הרס אותם - מחוסר ידע,
ההשקעה בלימוד נושאים הקפיים בצילום לא מחייבת לימודים רשמיים אלה לפחות בתור התחלה - להיות מודע לזה שצילום זה גם עיבוד מקצועי של התמונה, עימוד התמונה והצגת התמונה בצורה מקצועית, למוד נושאים חדשים כגון ביקורת אמנותית, תולדות האומנות, תוך התמקדות בעבודות של ציירים והבנת דרך החשיבה שלהם זו אחת הדרכים החשובות להבנת התמונה - בין אם היא מצויירת או מצולמת, העלאת תמונה לאינטרנט עם מסגרת וחתימה זה לא רק "יופי" אלא גם החלטה מקצועית של התאמה בין התמונה למסגרת, ובמספר פעמים נתקלתי בתמונות שחל"ב ממוסגרות במסגור צבעוני שפשוט הרג את הצילום,
החלטה חשובה נוספת זה השיטה הרווחת כיום של הדפסה על "קנווס", אין ספק שזה זול יותר מהדפסת איכות על ניר צילום, אבל זה גם נראה זול יותר, ואם הנושא לא מתבקש להיות מועלה על קנווס , - אז ההחלטה צריכה להיות אמנותית עיניינית - ולא כספית.
כיום, כיון שהצילום שונה לחלוטין ממה שהוא היה לפני 10 שנים, וכיון שהצילום הדיגיטלי נגיש במיוחד וזול במיוחד, וכיון שקצב ההתפתחויות הטכנולוגיות בצילום מהיר יותר מהאפשרות לעקוב אחריו, נראה שאמנות הצילום הגיעה לשלב שצלם שימשיך לרדוף אחרי פיתוחים טכניים לא רק שלא יתקדם, - אלא שהמעקב אחרי הטכנולוגיה ימנע ממנו להגיע להשגים אמנותיים שאינם קשורים כלל בטכנולוגיה,
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה