כשניכנסים היום לפורום צילום כל שהוא או להבדיל לאתר מכירות אינטרנט רואים שחלק גדול מוקדש לנושא ציוד צילום - בעיקר רכישות חדשות,
בכל פורום צילום שאני מכיר בעולם יש מסחר ער במצלמות יד-שניה, כשהמטרה היא של בעלי כתקציבים הגדולים "לשפר" את הציוד שנמצא בידם תוך מתן עדיפות למצלמות עם רזולוציה גדולה יותר, יותר תמונות בשניה ועדשות עם יחס זום גדול יותר,
התופעה הזאת כמעט ולא היתה קיימת בתקופת מצלמות הפילם,
הסיבה העיקרית לחוסר העיניין ב"שיפור" במצלמות הפילם היתה שאת איכות התמונה קבע למעשה הפילם - ולא המצלמה, רוב מצלמות הפילם של חובבים היו ללא כל אפשרות להחליף עדשות, והתמונות היו מוצגות באלבום פרטי ולא לציבור (באינטרנט),
אפשר למעשה להבין שהצורך להחלפת הציוד נובע מחשיפת התוצאות - לציבור שיש לו עיניין גדול בציוד יותר מאשר באמנות,
מישהוא פעם אמר שההבדל העיקרי בין צלמים לציירים הוא שציירים יכולים לדבר שעות בינהם על ציור - מבלי שהמילה מכחול בכלל תעלה, (אצל צלמים השאלה הראשונה שעולה בשחיה זה שאלת השואת הציוד)
מסתבר שלא בכל מקום זה "עובד" כך
יש בעולם מספר לא גדול של צלמים שמוכנים לעשות הכל כדי להתנער מהטכנולוגיה ולנסות להגיע ל"אמירה צילומית" שתהיה נקיה ככל האפשר מהבטים טכנולוגיים,
אחת השיטות להתבטאות בדרך זאת היא הצילום ב"מצלמת נקב" - "קמרה אובסקורה" בלטינית,
התופעה של חדר חשוך עם דמות הפוכה מול נקב ידועה משחר ההיסטוריה - לכל מי שהיה לו אוהל עם חור באחת היריעות, אבל רק מתקופת ליאונרדו-דה-וינצ'י התחילו להשתמש ב"לישכה אפלה" לצורך קבלת פרספקטיבה - לצרכי ציור במקור ,- ובהמשך לצרכי צילום,
למעשה החלפת הנקב בעדשה אינה לצרכי קבלת פוקוס - אלא לצרכי קיצור זמן החשיפה, בעית הצורך בפוקוס נובעת מהגדלת החור שדרכו ניכנס האור,
החלפת העדשה בחריר מחזירה את המלמה למצב שבו אין צורך לכון פוקוס - החדות קבועה בכל מרחק צילום,
אז מה למעשה מקבלים במצלמה כזאת?
המצלמה תהיה מורכבת למעשה מ-3 חלקים בלבד-
חלק רגיש לאור - פילם או סנסור
קופסה אטומה לאור עם חריר לחשיפת הסנסור
כיסוי שמאפשר לקבוע את זמן החשיפה,
למעשה - כל קופסת מתכת צבועה בשחור עם חריר של סיכה, מסקינג-טיים שחור על החריר ופילם שהוכנס לקופסא בחושך הופכים לצלצמה,
ובשיטה הדיגיטלית - לוקחים כיסוי גוף של מצלמה, עושים בו חריר קטן - ומצלמים,
פה (כמו בצבא) מתחלקים הצלמים ל-3 קבוצות שונות-
-אלו שלא מאמנינים שזה עובד - מצלמים במצלמה דיגיטלית עם עדשת חריר של כיסוי גוף,
-אלו שאוהבים לצלם הרבה - מצלמים במצלמת פילם - פורמט בינוני בעיקר עם עדשת חריר,
-המשוגעים לעיניין - שבונים הכל בעצמם,
גם לגבי התוצאות - חלוקה ל-3
-אלו שצילמו דיגיטלית - ומעלים ישר לאינטרנט,
-אלו שמפתחים את הפילם וסורקים אותו למחשב,
-אלו שמפתחים את הפילם ומדפיסים על נייר,
כל הדרכים פתוחות לכל אחד,
למה לעסוק בזה?
כי זו התמצית של להיות "חובב צילום" - אם אפשר לצלם בזה אז זה שוה בדיקה,
לצלם כדי להפיק תמונה ולא כדי להצדיק את רכישת הציוד,
ולמי שיש ילדים - לבנות יחד מצלמת נקב, לצלם בה ולפתח את התמונות - זה החינוך לצילום (לא ללכת יחד לחנות לקנות מצלמה)
לפני כשבוע כתבתי על הנושא בפורום צילום מהגדולים,
להפתעתי חלק מהצלמים התחילו לבדוק באופן מעשי את היכולות שלהם וקיבלו תוצאות לו רעות כלל - בתור מתחילים, -
http://d-spot.co.il/forum/index.php?showtopic=149015&st=0
בכל פורום צילום שאני מכיר בעולם יש מסחר ער במצלמות יד-שניה, כשהמטרה היא של בעלי כתקציבים הגדולים "לשפר" את הציוד שנמצא בידם תוך מתן עדיפות למצלמות עם רזולוציה גדולה יותר, יותר תמונות בשניה ועדשות עם יחס זום גדול יותר,
התופעה הזאת כמעט ולא היתה קיימת בתקופת מצלמות הפילם,
הסיבה העיקרית לחוסר העיניין ב"שיפור" במצלמות הפילם היתה שאת איכות התמונה קבע למעשה הפילם - ולא המצלמה, רוב מצלמות הפילם של חובבים היו ללא כל אפשרות להחליף עדשות, והתמונות היו מוצגות באלבום פרטי ולא לציבור (באינטרנט),
אפשר למעשה להבין שהצורך להחלפת הציוד נובע מחשיפת התוצאות - לציבור שיש לו עיניין גדול בציוד יותר מאשר באמנות,
מישהוא פעם אמר שההבדל העיקרי בין צלמים לציירים הוא שציירים יכולים לדבר שעות בינהם על ציור - מבלי שהמילה מכחול בכלל תעלה, (אצל צלמים השאלה הראשונה שעולה בשחיה זה שאלת השואת הציוד)
מסתבר שלא בכל מקום זה "עובד" כך
יש בעולם מספר לא גדול של צלמים שמוכנים לעשות הכל כדי להתנער מהטכנולוגיה ולנסות להגיע ל"אמירה צילומית" שתהיה נקיה ככל האפשר מהבטים טכנולוגיים,
אחת השיטות להתבטאות בדרך זאת היא הצילום ב"מצלמת נקב" - "קמרה אובסקורה" בלטינית,
התופעה של חדר חשוך עם דמות הפוכה מול נקב ידועה משחר ההיסטוריה - לכל מי שהיה לו אוהל עם חור באחת היריעות, אבל רק מתקופת ליאונרדו-דה-וינצ'י התחילו להשתמש ב"לישכה אפלה" לצורך קבלת פרספקטיבה - לצרכי ציור במקור ,- ובהמשך לצרכי צילום,
למעשה החלפת הנקב בעדשה אינה לצרכי קבלת פוקוס - אלא לצרכי קיצור זמן החשיפה, בעית הצורך בפוקוס נובעת מהגדלת החור שדרכו ניכנס האור,
החלפת העדשה בחריר מחזירה את המלמה למצב שבו אין צורך לכון פוקוס - החדות קבועה בכל מרחק צילום,
אז מה למעשה מקבלים במצלמה כזאת?
המצלמה תהיה מורכבת למעשה מ-3 חלקים בלבד-
חלק רגיש לאור - פילם או סנסור
קופסה אטומה לאור עם חריר לחשיפת הסנסור
כיסוי שמאפשר לקבוע את זמן החשיפה,
למעשה - כל קופסת מתכת צבועה בשחור עם חריר של סיכה, מסקינג-טיים שחור על החריר ופילם שהוכנס לקופסא בחושך הופכים לצלצמה,
ובשיטה הדיגיטלית - לוקחים כיסוי גוף של מצלמה, עושים בו חריר קטן - ומצלמים,
פה (כמו בצבא) מתחלקים הצלמים ל-3 קבוצות שונות-
-אלו שלא מאמנינים שזה עובד - מצלמים במצלמה דיגיטלית עם עדשת חריר של כיסוי גוף,
-אלו שאוהבים לצלם הרבה - מצלמים במצלמת פילם - פורמט בינוני בעיקר עם עדשת חריר,
-המשוגעים לעיניין - שבונים הכל בעצמם,
גם לגבי התוצאות - חלוקה ל-3
-אלו שצילמו דיגיטלית - ומעלים ישר לאינטרנט,
-אלו שמפתחים את הפילם וסורקים אותו למחשב,
-אלו שמפתחים את הפילם ומדפיסים על נייר,
כל הדרכים פתוחות לכל אחד,
למה לעסוק בזה?
כי זו התמצית של להיות "חובב צילום" - אם אפשר לצלם בזה אז זה שוה בדיקה,
לצלם כדי להפיק תמונה ולא כדי להצדיק את רכישת הציוד,
ולמי שיש ילדים - לבנות יחד מצלמת נקב, לצלם בה ולפתח את התמונות - זה החינוך לצילום (לא ללכת יחד לחנות לקנות מצלמה)
לפני כשבוע כתבתי על הנושא בפורום צילום מהגדולים,
להפתעתי חלק מהצלמים התחילו לבדוק באופן מעשי את היכולות שלהם וקיבלו תוצאות לו רעות כלל - בתור מתחילים, -
http://d-spot.co.il/forum/index.php?showtopic=149015&st=0
למי שמחפש תוצאות "אמנותיות" יותר - לא חסר באינטרנט - רק דוגמא לאתר אחד-
http://www.ringsurf.com/ring_browser.php?id=483349
תמונה של מצלמת נקב:
מאפינים -
זה לא חד
זה עם עיותי פרספקטיבה
פיזור באור לא אחיד
זה הרבה עבודה
זה לא נראה דיגיטלי
זה כף!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה