27.9.2007

השואת מאפיני סרטי צילום ע"י השואת גרפים


השואת מאפיני סרטי צילום ע"י השואת גרפים



בהמשך לכתבה – 26/09/07
הבנת מאפיני סרט צילום, ופיתוח
ובהתבסס על נתוני היצרן שמופיעים פה

KODAK T-MAX PILM
http://www.pictureline.com/images/pdf/f4016.pdf


FUJI NEOPAN 400
http://www.fujifilmusa.com/JSP/fuji/epartners/bin/Neopan400.pdf

נראה איך להבין את ההבדלים שבין 2 סרטים
-נעלה את הגרפים של 2 סרטים
!לצורך ההבנה – 2 סרטים שונים לחלוטין


NEOPAN 400/ D-76/ 20C






T-MAX 100 בפיתוח במפתח T-MAX בתנאים דומים










בעזרת פוטושופ נשים את הגרפים בהתאמה אחד על השני







ההתאמה תהיה של זהות הסקאלות אורך ורוחב
להבלטה – הגרף של קודק באדום, פוג'י בכחול
!הושארו רק 2 בגרפים של פיתוח 12 דקות

-בדיקת התוצאות


:הגרף של פוג'י
מתחיל נמוך יותר – הסרט עם בסיס יותר שקוף ויש פחות אובך בפיתוח
החלק הלינארי מתחיל יותר משמאל – הרגישות גבוהה יותר
החלק הלינארי ישר יותר – תגובה יותר לנארית
הוא מסתיים נמוך יותר – הכהות המכסימלית קטנה יותר – קל יותר לסריקה ולהדפסה
למעשה – סורקים ביתיים רבים כלל לא יקבלו בסרט קודק עם פיתוח שכזה פרטים באזורים הבהירים מאוד – אלא פשוט כתם(שחור (שקוף בפוזיטיב
כלומר – בהתחשב בהדפסה ובסריקה – הפוג'י יתן תחום דינמי גדול יותר
סרט הקודק קונטרסטי יותר, ביחוד באזורים הבהירים

יש להדגיש שבכונה לקחתי פה 2 סרטים עם פיתוח חריג לצורך ההדגמה שבדרך כלל לא משוים בינהם וההשואה פה אינהמעשית בדרך כלל
אלא יש להתבסס על צורת השואה זאת לצורך השואה של סרטים זהים עם צורך צילומי זהה

-מה כן ניתן וכדאי להשוות
פיתוח עם מפתחים שונים לאותו סרט
השואת 2 סרטים עם אותו מפתח
(השואת התוצאות של פיתוחים שונים בזמן לסרט יחיד (דחיפת רגישת

-יחד עם זאת – יש השואות נוספות שצריך לתת עליהן את הדעת כשבוחרים סרט
השואת גמא בין סרטים שונים ופיתוחים שונים
השואת חדות של סרטים עם מפתחים ותנאי פיתוח שונים
השואת תגובה ספקטרלית של סרטים שונים
זמינות סרטים בשוק – ומחיר





http://creativecommons.org/licenses/by-sa/2.5/il/deed.he

הבנת מאפיני סרט צילום, ופיתוח


הבנת מאפיני סרט צילום, ופיתוח

הבנת מאפיני הסרט ומאפיני הפיתוח הם הבסיס לקבלת נגטיב שמתאים לצרכי הצלם
-כיום, צלם שמצלם שחל"ב עומד בפני 3 אפשרויות
הדפסת התמונות ללא כל אפשרות להשפיע על התוצאה
פיתוח והדפסה מקצועים עם התערבות הצלם בתהליך הפיתוח
פיתוח הסרט הדפסה עצמית או סריקה למחשב

המפתח לאיכות ולקבלת תוצאה מבוקשת הוא בחירת סרט הצילום, בחירת המפתח, בחירת תהליך הפיתוח
בחירות ראשוניות אלו קשורות אחת בשניה כיון שהן יחד קובעות את מאפיני התשליל – כהות, תחום דינמי וקונטרסט
לצורך קביעות אלו חיוני להבין את הגרפים השונים של סרטי הצילום כדי לדעת איזה סרט מתאים לאיזה תנאי צילום , - ומה בדיוק נקבל בתוצאה
נתחיל בהבנת עקום ההענות של הסרט
(נושא זה נקרא טכנית – "תורת הרגישות והצפיפות" (דנסיטומטריה ו- סנסיטומטריה



:הבנת הגרף
משמאל לימין אנו רואים את השפעת העליה בחשיפה
מלמטה למעלה את הכהית הסרט כתוצאה מעלית החשיפה
(כל המספרים הם לוגרימיים – בבסיס עשרוני (הסבר בהמשך
הבנת המספרים:
נקודת הכהות המינימלית שהחל ממנה – כל תוספת אור תעלה את כהות הסרט
"נקודת הרגישות המחושבת של הסרט – "בוהן
תחילת אזור העבודה
סוף אזור העבודה הלינארי
"תחילת האזור הלא לינארי – "כתף
כהות מכסימלית
"אזור "היפוך
חישוב גמא – סינוס הזוית התואם של אזור העבודה, - הקו מקביל לקו התחום הלינארי

,החלק החשוב זה האזור שבין נקודות 3 ו-4
ככול שהוא גבוה היותר – הסרט כהה יותר
ככול שהוא תלול יותר – הסרט קונטרסטי יותר
ככול שהוא משמאל יותר – הסרט רגיש יותר
ככול שהוא ארוך יותר לרוחב – לסרט תחום דינמי גבוה יותר
ככול שהוא ארוך יותר לגובה – לסרט תחום כהות גדול יותר

לגבי נקודה 2 –
ככול שיהר יותר גבוהה – הסרט יהיה אפור יותר באזורים השקופים
ככול שהיא תהיה יותר שמאלה – הסרט רגיש יותר

התחום שבין 1 ל-3
ככול שהוא ארוך יותר – אפשר לקבל יותר פרטים בצללים

התחום שבין 4 ל-6
ככול שהוא ארוך יותר – אפשר לקבל יותר פרטים במבהקים

לגבי נקודה 6
ככול שהיא גבוהה יותר – הסרט יכול להגיע לכהות גדולה יותר

אזור 7 אינו משמש לצילום (מלבד בסרטי אגפא-קונטור שלא מיוצרים יותר) חזיפה באזור זה תיצור סולאריזציה,


לגבי המספרים משמאל ומתחת לגרף –
המספרים הינם לוגריטמיים לפי בסיס 10
מצד שמאל – מלמטה למעלה יופיעו המספרים 0 עד 4
0 - שקוף 100% אור עובר
1 – 10% אור עובר
2 – 1% אור עובר
3 – 0.1% אור עובר – אלפית מהכמות
4 – 0.01% מהאור עובק דרך הסרט

-לגבי המספרים שלמטה
(המספרים יהיו 1 0 1- 2- 3- משמאל לימן (גרף של שקופיות יופיע הפוך – עם אותם תחומי ספרות
(באותה המידה המספרים יכולים להיות משמאל לימין – 4 3 2 1 (מקובל באילפורד
!כל קפיצה של מספר בודד פרושה העלאת החשיפה פי 10
לדוגמא : 3- יכול להיות אלפית שניה חשיפה , 0 יהיה שניה חשיפה 1 יהיה 10 שניות חשיפה


ניקח לדוגמא את מאפיני סרט NEOPAN 400 ופיתוח ב- T-MAX


http://www.fujifilmusa.com/JSP/fuji/epartners/bin/Neopan400.pdf

דבר ראשון יש לודא שהפיתוח (סוג המיכל) זהה לצרכים שלנו

:מהשואת הגרפים באותו מפתח בזמנים שונים




באדום – שינוי פיתוח מ- 6 ל- 10 דקות מזיז את נקודת הרגישות שמאלה והסרט עולה ברגישות בפי 2 בערך, (כל 2 משבצות (יהיו פי 10
(בכחול –לפי הזוית,- באותה רמת כהות על הסרט – בפיתוח של יותר זמן – הקונטרסט באזורים השקופים עולה (הכהה בטבע
בסגול – באותה חשיפה – באזורים האפורים (לוח אפור) - הסרט יהפוך לפי 10 יותר אטום – אבי יהיה לינארי מבחינת תגובה
בירוק – האזורים הבהירים שבשטח – יהיו כהים יותר על הנגטיב בפיתוח ארוך יותר

:מסקנות
ניתן לבצע בסרט פיתוח בדחיפה של סטופ אחד ללא הרבה חשש, יש לקחת בחשבון עלית קונטרסט באזורים הכהים בתוצאה הסופית אבל לא בבהירים, בצילום ארועים זה יגרום לכתמים שחורים מוחלטים באזורים החשוכים ללא פרטים רבים, בצילום חוץ- עצים עלולים להופיע כהים מידי, באזורי צל – מתחת לבתים – לא יהיה פרוט טוב, בפורטרטים – שער שחור יופיע עם פרוט לא מספק, לא מומלץ להבע דחיפה עם צילום פלש
לסרט תחום דינמי לוגריתמי של 3.5 כלומר 1:3200 בערך
(כלומר 11.5 סטופים בפיתוח של 6 דקות עם בסיס שקוף למדי (נוח לסריקה ולהדפסה על ניר נורמלי

חזרה לעמוד הבית



יצירה זו מופצת תחת רישיון ייחוס-שימוש לא מסחרי-איסור יצירות נגזרות 2.5 ישראל של Creative Commons.








20.9.2007

SHBY בלוג צילום

פתחתי בלוג זה לצורך העלאת רעיונות בנושאי צילום
את הבלוג פתחתי כיון שבפורומי השונים שבהם אני משתתף אין מקום להעלאת רעיונות מעבר לקבלת חות דעת לא רצינית על צילומים
מטרת הבלוג היא בעיקר העלאת רעיונות כללים יותר בנושאי צילום שונים
בתקוה שיהיו עוד צלמים שיהיו מעוניינים להתדיין בנושאים אלו
כל מי שחושב שיש לו נושאים שמעניינים את הכלל, ולא מוצא מקום להתדיין בנושאים אלו ,- מוזמן להצטרף או להעלות נושאים לדיון
בברכה
שבי

13.9.2007

צילום במצלמת HOLGA


מצלמת הולגה שייכת למשפחת מצלמות הצעצוע מפלסטיק אבל מעמידה מספר אתגרים בפני הצלם , - כך שהפכה מצעצוע למעין אבן בוחן ליכולתו של הצלם



הבעיתיות של המצלמה נובעת משתי סיבות עוקריות - אין כמעט שליטה טכנית והצילום מבוצע ללא חיתוך בהדפס

הדבר דורש מהצלם ראיה צילומית מצויינת, תכנון מראש של הצילום עם "חזון" - איך תראה התמונה הסופית אחרי הדפסה

וקבלת החלטות מראש בידיעה שחיתוך חלקי של התמונה כמעט ולא בא בחשבון

כיון כאשר "פסגת הצילום" זה צילום דיגיטלי עם אפשרות לבצע את רוב השינויים במחשב - לאחר הצילום, ולהביא את הצילום ע"י עיבוד גרפי לשלמות רצויה , - צילום במצלמה כזאת זה שגעון לא קטן

מסביב למצלמה הזאת נבנו הרבה אתרי "שיפוצי מצלמה" שמסבירים איך לבצע שיפורים טכניים במצלמה שתפקידם להפוך אותה מצעצוע לכלי יותר רציני או מכובד, למי שרוצה בזאת

למרות הקשיים יש משוגעים-לדבר שמעדיפים מצלמה כסאצ על מצלמות דיגיטליות אן מצלמות רגילות כאשר דוקא הקשיים הם

,האתגר האמיתי ליצור צילום טוב

,במוזאון לאמנות ישראלית בר"גפתחו אתמול 2 תערוכות צילום אחת של קרייג אריאב בשחל"ב ושניה של עלמה מכנס - בצבע

שתי התערוכות מצולמות במצלמת הולגה, שתיהן שונות אחת מהשניה בתפיסה הטכנית של המצלמה ושתיהן שוות ביקור למי שאוהב צילום לא שגרתי

בצילומים של עלמה יש את כל המאפינים ה"רעים" של מצלמת הולגה - חדירות אור, טשטוש וצבע דהוי - אבל יש גם את המבט האינטיני וההתעלמות מבעיות טכניות כפי שרק מצלמה זאת יכולה ליצג והם הגדולה האמיתית של המצלמה - השגאית והדפקטים הקטנים שמקרבים אותך אליה כמו חיבה לילד שאינו מושלם ומבצע תעלולים


הצילומים של אריאב מביאים את צילומי ההולגה הנקיים ללא חדירות אור והמאפינים הבעיתיית שלה - אבל עם החיתוך הקלאסי של חוסר חדות והכהיה בקצות התמונה כפי שמצלמה זאת נותנת, עם אמירה צילומית מצויינת ובגודל השפזה של 100 * 100 ס"מ תוך התעלמות מכוונת ומוצלחת מהבעיות הטכניות שאינן רלונטיות לאמירה הצילומית


בניגוד למצופה , - שצלמים שיצלמו במצלמה מסוג זה יהיו צלמים זקנים שלא מסוגלים להתמודד עם טכנולוגיה מודרני, נראה שהצלמים שאוהבים מצלמות אלו מתחלקים לשני סוגים עיקריים- צלמים ותיקים שבעי טכנולוגיה שפשוט מחפשים תוצאות שנראות לא-סטריליות כמו הצילום הדיגיטלי ומחפשים את השגיאה האלוהית, וצלמים צעירים שמנסים למרוד במוסכמות ולהביא מבט שאינו תלוי בטכנולוגה מתקדמת אלא ברעיונות צילומיים ואמירה שאינה טכנית
שתהיה שנה טובה - לא משנה במה אתם מצלמים